נב גל 2023
א"ל השד"ה, PACE, הנה גישה חדשה אשר מחברת את הלמידה למערכות חושיות, רגשיות וחברתיות באופנים המאפשרים לתלמידים לגייס כוחות אישיים ומשותפים ברכישת שפה שיטה זו מאפשרת שילוב של תלמידים ממערכת החינוך הרגילה ותלמידי חנ"מ באופן המשלב את שתי האוכלוסיות במקצועות הליב"ה. במחקר שלפנינו, ניסינו להראות כי הגישה, המשלבת מתודולוגיות אלו, נותנת מענה לתלמידים בשלושה מישורים: קוגניטיבי, רגשי וחברתי (אקלים כיתתי). לצורך כך, ביצענו מחקר בשש כיתות: שלוש כיתות ג' (כאשר אחת מהן היא קבוצת הבקרה), שתי כיתות ד' אחת וכיתה ה' אחת. בדקנו שלוש אוכלוסיות יהודיות ישראליות; שתי כיתות של עולים חדשים בעיקר מחבר העמים ומאפריקה (סודן), כיתה אחת ישראלית ותיקה, חילונית באיזור סוציואקונומי גבוה בעלת אחוז גבוה של תלמידי שילוב, וכיתה אחת בבית ספר יהודי דתי באיזור סוציואקונומי נמוך יחסית . כיתה שישית היתה כיתה בבית ספר בו ביצענו התערבות אבל לא בכיתה זו, שכן המורה של כיתה זו היתה בחופשת היריון ולא היתה מעורבת בתהליך שעברו הקולגות בשכבה שלה.
המדד הבינלאומי ל-Progress in International Reading Literacy Study (PIRLS) בנושא אוריינות כולל ארבע רמות: נמוכה (איתור ואחזר מידע), בינוני (יצירת הפניות פשוטות), גבוהה (הסקת מסקנות ופרשנויות עם תמיכה מבוססת טקסט) ומתקדמת (שילוב רעיונות ומידע על פני טקסטים כדי לספק סיבות והסברים) (Mullis et al., 2012). שיפור במיומנויות האוריינות חשוב בכל מדינה. ללמידה בגיל מוקדם (5-7 שנים) יש חשיבות מכרעת שכן, על פי Myrberg (2007), ילדים שנשארים מאחור בשנים הראשונות, התפתחות הקריאה והכתיבה נתקלים בקשיים ניכרים במעקב אחר חינוך מאוחר יותר ככל שהטקסטים מתארכים ומסתבכים יותר המחקר שלפנינו הראה שהשינויים הגבוהים ביותר בציונים היו בכיתות ג של ילדי העולים (97.45% ו-55.77% בהתאמה) , בכיתות ד' עמד אחוז השינוי על 18.75% ו-52.94%) ולבסוף, אחוז השינוי היה בכיתה ה – ועמד על 20.13% . זהו מדגם קטן, ויהיה מעניין לבחון זאת על מספר גדול יותר של כיתות ובטווח רחב יותר (מכיתה א ועד כיתה ו) על מנת לקבל מספרים המאמתים את הספרות. יחד עם זאת ניתן לראות כי יש קשר בין למידה בגיל צעיר יותר לאחוז השיפור בציונים.
כפי שצויין קודם לכן, החידוש במחקר זה הינו הוספת המימד הקוגניטיבי ללמידה הרגשית חברתית. אנו קראנו לזה CSEL. כאמור, SEL הוא תהליך של פיתוח מודעות עצמית, שליטה עצמית ומיומנויות בין-אישיות החיוניות להצלחת בית הספר, העבודה והחיים. אנשים בעלי כישורים חברתיים-רגשיים חזקים מסוגלים להתמודד טוב יותר עם אתגרים יומיומיים ולהפיק תועלת אקדמית, מקצועית וחברתית (ועדת הילדים של האו"ם של יוניסף, 2023). ביטוי מחקרי זה מקבל תוקף בשאלון האיכותני החצי מובנה שערכנו בקרב אוכלוסיית המורות שהשתתפו במחקר שטענו כי: 4T – השיטה השפיעה בכך שהילדים למדו לדאוג אחד לשני במהלך העבודה והמשיך לשאר השיעורים וההפסקות, למדו בצורה שונה יותר, יותר עצמאית ומגוונת. U9T הוסיפה כי: " השיטה הפכה את התלמידות להיות הרבה יותר עצמאיות, לומדות, חושבות, מתמודדות ובעיקר היכולת שהן מסוגלות."
אינטליגנציה רגשית משחקת תפקיד קריטי בהצלחה אקדמית ונקשרה לתוצאות אקדמיות משופרות, כולל ציונים גבוהים יותר וציוני מבחנים מתוקננים. במסגרת בית ספר יסודי, למידה רגשית יכולה לעזור לתלמידים להבין ולווסת טוב יותר את רגשותיהם, מה שיכול להוביל לשיפור המיקוד ותשומת הלב בכיתה (Carter, Briggs-Gowan, & Davis, 2004). מורות 9T ו-10T סיפרו בהתאמיה כי " יש מוטיבציה גבוהה. הרציונל לחלק את הזוגות לפי חזק-חלש חשוב מאוד. התלמידים החזקים מצד אחד למדו ופיתחו יכולות נוספות ומצד שני עסקו בערכי הזולת. החלשים מצד אחד הרגישו נסמכים אך מצד שני פיתחו יכולת עצמאות ולמידת עמיתים שלעיתים יותר מועילה מכל מורה.
אני מרגישה שזה המקום בו תלמיד מתקשה מצא את עצמו בהרבה יותר משיעור פרונטלי בשיעורי שפה. בתחנות בהן הוא יכול היה לבצע משימות הוא היה עסוק, עבד וחווה הצלחות. לגבי תלמיד מצטיין זה המקום שבו הייתה הזדמנות להעצים אותו, הוא היה מקבל בן זוג שצריך עזרה יותר והייתי מסבירה לו ביחידות שאני מאמינה בו ומה אני מצפה ממנו. כמובן שאם היה קושי אז היינו משנים וזה באמת עבד. אין לי ספק שציוני התלמידים קשורים לחלוטין בצורת הלמידה עצמה".
במחקר אחר הוכח, כי למידה, רגשית וחברתית (SEL) היא גישה מקיפה ומשולבת לחינוך המשלבת את החוזקות של למידה המקדמת את הצלחת התלמידים. זה נחשב למנבא של יכולות למידה הן בשלבי למידה מוקדמים והן בשלבי למידה מאוחרים של ילדים ומבוגרים צעירים (Caprara et al., 2011). בנר וחב'. (2022) הראו שתלמידים הנחשפים לשיטות למידה חברתית ורגשית (ללא המרכיב הקוגניטיבי שיודגש בעבודה זו) נוטים לקבל תוצאות אקדמיות טובות יותר, כולל שיפור אוריינות לשונית, מדעית ומתמטית. גישה זו יכולה להועיל במיוחד לתלמידים בבתי ספר יסודיים, שבהם מפתחים מיומנויות יסוד. המורות במחקר זה ציינו כי: השינויים בציונים הפתיעו אותן, הן התרגשו מאד לראות את הפערים הגדולים בין ציוני דצמבר 22 וציוני מאי 23 שכן לא היה תלמיד אחד שלא שיפר את ציוניו ואפילו אם התחיל בציון מינימלי מאד. המצטיינים השתפרו אף הם אבל ממילא טווח השינוי שלהם היה קטן יותר. מורה 8T אף ציינה שהיא התרגשה לראות ילדי חינוך מיוחד שמצליחים בבחינה ללא קושי.
כאמור, ציוני השפה של בתי הספר שהשתתפו במחקר עלו בממוצע בין 20% בבית הספר בעל האוכלוסייה הוותיקה שציון המעמד הסוציאקונומי בו גבוה מאד ועד 97% בבית ספר של עולים חדשים מממוצע סוציואקונומי נמוך מאד. גילינו, באופן מעניין כי יש יחס הפוך בין ממוצע סוציואקונומי של בית הספר ואחוז השינוי בציוני התלמידים המשתתפים, כלומר ככל שהממוצע הסוציואקונומי גבוה יותר אחוז השיפור נמוך יותר ולהיפך. מחקר זה מניח כי הסיבות מגוונות ונוטות לנבוע מחוסר מוטיבציה בקרב בתי ספר חזקים שבהם יש גם גישה לשיעורים פרטיים וסיוע חיצוני על ידי ההורים (לא של המורים והתלמידים אלא יותר באופן מערכתי). כמו כן הסיבות יכולות לנבוע מנקודת ההתחלה של בית ספר של ילדי עולים כשהממוצעים החלו בערך ב40 מתוך 100 והסתיימו ב89 מתוך 100 והיכולת לצמוח היא גדולה יותר מאשר בית ספר שהחל בציון ממוצע של 60. יחד עם זאת נקודת הסיום של התלמידים בבתי הספר החזקים לא הגיעו לציוני כיתות העולים שהשיגו אותם.
היבט חשוב נוסף של השיטה האינטגרטיבית שנבדקה במחקר זה הוא למידה חברתית. למידה חברתית מתייחסת לתהליך שבו תלמידים לומדים מעמיתים. במסגרת בית ספר יסודי, למידה חברתית יכולה ללבוש צורות רבות, כולל למידה שיתופית, הוראת עמיתים ופרויקטים קבוצתיים (WGU – Western Governors University, 2020). המורות ציינו שלושה שינויים משמעותיים שחלו בכיתות שלהם עם שינוי שיטת הלמידה; 1)4T השיטה השפיעה על הילדים באופן שבו הם למדו לדאוג אחד לשני במהלך העבודה . זה המשיך גם לשאר השיעורים וההפסקות. 2)7T הילדים דיברו ב"שפה" של א"ל השד"ה, במונחים המיוחדים של שיתוף פעולה שמסייעים בשינוי האקלימי בכיתה. כמו כן, ציינו המורים כי 3) 10Tהתלמידים הפחיתו את התלות בהם, המורים, ופתרו בעיות בעצמם תוך שימוש במשאבים חברתיים גבוהים יותר.
על ידי עבודה עם אחרים, התלמידים יכולים לפתח מיומנויות חברתיות קריטיות, כגון תקשורת, שיתוף פעולה ופתרון בעיות, החיוניים להצלחה בבית הספר ומחוצה לה (Carpenter et al., 2010a). מורה בכיתה ה (7T) ציינה כי:" תלמידים לומדים עצמאיים, באופן משמעותי ביותר, זה ביסס אצלם יותר את הרגלי הלמידה, הלמידה בזוגות חשפה את הילדים לתלמיד שפחות היי איתו בקשר וזה יצר חברויות וקשרים חדשים, הלמידה בקבוצות הרגילה אותם לעבוד בשיתוף, הכללים הברורים שמסתדרים בקבוצה קידמה אותה בהרבה גם בפן של השיח המכבד ביניהם ובעיקר על אקלים טוב יותר."
למידה קוגניטיבית היא מרכיב חשוב במחקרים שונים (Carpenter et al., 2010a). גישה זו לחינוך מכירה בכך שתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר הם מעורבים באופן פעיל בתהליך הלמידה. במסגרת בית ספר יסודי, זה עשוי להיות כרוך למידה מעשית-חווייתית; להרוויח פעילויות המאפשרות לתלמידים ליישם את מה שלמדו בהקשרים של העולם האמיתי. לדוגמה, תלמידים עשויים לעסוק בניסויים מדעיים, בפעילויות פתרון בעיות מתמטיות או באתגרים לשוניים הדורשים מהם חשיבה ביקורתית ויצירתית (Voskoglou, & Buckley, 2012). לפיכך, שיתוף ילדים בפעילויות חושיות ומוטוריות כגון ציור, כתיבה ופעילויות גופניות יכול לשפר את היכולות הקוגניטיביות שלהם, כולל שפה ואוריינות. פעילויות אלו מעוררות את המוח ומשפרות את תיאום עין-יד, החיוני לכתיבה וקריאה. בנוסף, על ידי השתתפות בפעילויות אלו, ילדים יכולים לפתח את מיומנויות הקשב, הזיכרון וכישורי פתרון הבעיות שלהם, שהם בסיסיים לרכישת שפה ואוריינות. המורות המשתתפות במחקר זה ציינו כי "ילדים חלשים באופן מיוחד, שלא החזיקו עט ביד במהלך כל השנה, החלו להשתתף באופן פעיל, גילו עניין, יכולת והישגיהם השתפרו פלאים". מורה בכיתה ג של ילדים עולים חדשים (1T) סיפרה כי תלמיד הכיתה המשולבת (חינוך מיוחד) הוציא ציון 80 במבחן השפה הרגיל שלא היה מותאם לילדים בחינוך מיוחד. המורות של כיתה ד' (6T,8T) שנדרשות ללמד במהלך 3 חודשים רצוף את הילדים לבחינה הארצית תיארו כי "השיטה יצרה בקרב הילדים יכולת ריכוז גבוהה יותר, שיטת המעבר בין התחנות, השינוי במשימות מתחנה לתחנה, והצורך לעבוד באופן מסודר, סייעו לתלמידים להתרכז לאורך זמן ולבצע משימות מורכבות שלא יכלו לבצע בשיעור פרונטלי רגיל".
לקידום מיומנויות חושיות ומוטוריות עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחות יכולות לשוניות ואוריינות אצל ילדי בית ספר יסודי (Bataglia et al., 2020). יתר על כן, פעילויות חושיות, כגון משחק עם צעצועים, נגיעה במרקמים וחקר הסביבה יכולות לעזור לילדים לפתח את התפיסה החושית ואת כישורי הזיכרון שלהם, שניהם חיוניים לרכישת שפה ואוריינות (Greven et al., 2019). על ידי עיסוק בחוויות חושיות, ילדים יכולים ללמוד לזהות ולזכור מילים ומושגים, וליצור קשרים בין העולם הפיזי לשפה. באופן דומה, פעילויות מוטוריות, כגון ציור, כתיבה ופעילות גופנית יכולות לעזור לילדים לפתח את המיומנויות המוטוריות העדינות הנדרשות לכתיבה ולקריאה. תיאום עין-יד, מיומנות ושליטה בשרירים הם כולם חיוניים לכתיבת אותיות ומילים בצורה קריא, ולמעקב אחר שורות טקסט בזמן הקריאה. פעילות גופנית יכולה גם לסייע בפיתוח של מיומנויות קשב, זיכרון ופתרון בעיות, שחשובות לרכישת שפה ואוריינות (Bataglia et al., 2020). חמש מורות שהשתתפו במחקר ציינו כי המשחקים, הכלים והמכשירים שניתנו לילדים ללמידה בתחנות, השימוש בפלסטלינה, ובחומרים שדרשו מהילדים מגע, חישה ויצירה, סייעו להם בפיתוח הזכרון, האיחזור והשליפה של מילים חדשות (7T, (9T,8T, 5T,1T
לבסוף, שיטת PACE מדגישה את החשיבות של סביבת למידה תומכת. זה יכול לכלול תרבות בית ספרית חיובית ומכילה, כמו גם אסטרטגיות ניהול יעילות בכיתה המקדמות מעורבות ומוטיבציה של התלמידים וזה עומד בקנה אחד עם מחקרו של Carpenter et al., (2010b). על ידי יצירת סביבת למידה תומכת, מורים יכולים לעזור לתלמידים להרגיש מוערכים ומכובדים, מה שיכול להוביל לתוצאות אקדמיות משופרות, כולל שיפור אוריינות לשונית, מדעית ומתמטית. שיטת הלמידה שלנו שילבה באופן חדש את הממד הקוגניטיבי בלמידה הרגשית החברתית המוכרת וחיברה למעשה בין שלושה ממדים אצל התלמידים תוך שהיא נותנת כלים מוחיים ובתמיכה רגשית וחברתית בדמות חברים, אקלים כיתה, וכלים לתרבות כיתתית לימודית. גישה זו הנה יסודית וכוללנית לחינוך בתחום האוריינות השפתית והנה בעלת השפעה חיובית על אוריינות לשונית בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים. על ידי מיזוג החוזקות של למידה קוגניטיבית, רגשית וחברתית, , CESL כפי שמחקר זה ביצע את האינטגרציה, יכולה לעזור לתלמידים לפתח את כישורי היסוד הדרושים להם כדי להצליח בבית הספר ומחוצה לו (OECD, 2021).
